קרנות סל (ETF- Exchange Traded Fund) הן מכשיר השקעה פאסיבי,
הן עוקבות אחרי מדדים ומחקות אותם.
כלומר, בקרנות הסל לא מתנהל ניהול שוטף של השקעות,
בשונה מקרנות נאמנות רגילות שאינן מחקות מדדים,
והשקעה בהן מצריכה פעילויות אקטיביות של מנהל ההשקעות.
למשל: הקצאת סכומים שבקרן להשקעות שונות, קניות ומכירות ניירות ערך ועוד.
בקרנות סל אין כל פעילות אקטיבית, מדובר במכשיר טכני
שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד.
יתרונות מרכזיים:
1. דמי ניהול נמוכים – קרנות הסל הן מכשיר זול יחסית.
העלויות הן עלויות קנייה ומכירה כמו בכל נייר ערך אחר,
כאשר מנהל הקרן סל גובה לרוב דמי ניהול נמוכים יחסית.
2. פיזור – מגוון השקעות גדול, היצמדות למדדים/אינדקסים,
שלרוב מבטאים פיזור השקעות גדול וסיכון בהתאם.
3. נזילות – ניתן לקנות ולמכור בכל עת.
הכסף לא סגור כמו בתוכניות חיסכון בנקאיות
או כמו בהשקעות אלטרנטיביות מסוימות, אלא נזיל.
חסרונות:
החיסרון העיקרי הוא, שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים,
אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מעט מערכה ההוגן,
ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים,
יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי.
בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך –
שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.
איך הכל התחיל?
קרנות הסל נוצרו בארה"ב בתחילת שנות ה-90,
והן היו המכשירים הפאסיביים הראשונים בבורסות ברחבי העולם.
אחריהן נוצרו תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות.
קרנות הסל הן מעין קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף במהלך היום, כמו מניה רגילה.
כיום ניתן למצוא שורה ארוכה של קרנות סל מנוהלות שמשקיעות בתחומים שונים,
החל ממדדי מניות במדינות שונות –
ארה"ב, בריטניה, ברזיל, סין, יפן, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת ועוד,
דרך מדדים של סקטורים שונים –
פיננסים, בריאות, טכנולוגיה, אינטרנט, נדל"ן, תעשייה, ביוטכנולוגיה, תקשורת, שירותים ועוד,
וכלה בקרנות סל שעוקבות אחרי סחורות ומטבעות.
קרנות סל בישראל:
ברבעון האחרון של שנת 2018 הושלמה בשוק ההון
הרפורמה של הפיכת תעודות הסל (ETN) לקרנות סל (ETF)
וזאת בהתאם לתיקון מספר 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.
בתום הרפורמה, נכון לסוף דצמבר 2018,
נסחרו בתל אביב 610 קרנות סל בשווי שוק מצרפי של כ-86.1 מיליארד שקל.
שנתיים לאחר הרפורמה ונכון לסוף דצמבר 2020,
נסחרו בבורסה בתל-אביב 531 קרנות סל בשווי שוק מצרפי של כ-90.2 מיליארד שקל.
בשנתיים האחרונות הונפקו מעל 60 קרנות סל חדשות בשווי מצרפי של מעל 4 מיליארד שקל.
שווי קרנות הסל מושפע ישירות משינוי במחירי נכסי הבסיס (מדדי מניות ומדדי איגרות חוב),
מפעילות הציבור ובנוסף מרכישות או מכירות נטו של קרנות הסל.
השקעה במניות או בקרנות סל?
היכולת לזהות מניות מנצחות בעולם גלובלי שמתערבב במהירות עם מהפכת הטכנולוגיה
היא כמעט ובלתי אפשרית.
מאות חברות מעניינות מתעסקות במגזרי השקעה מעניינים
ובתתי המגזר השונים של הביו טכנולוגיה הרפואית, הבריאות, המוליכים למחצה,
הטיפול במים, אנרגיה חילופית וכדומה.
היכולת לבחור מניות מנצחות הולכת ונעשית קשה יותר
וכאן נכנסות לתמונה קרנות הסל.
ככל שהמדע מתקדם אין למשקיע ברירה אלא להתרכז בקרנות סל ממוקדות סקטורים
כאשר החלק הארי של ההשקעה יהיה בקרנות סל על המדדים
מהסוג של S&P 500 , Nasdaq 100 וכו'.
